אני מצלם אירועים כבר יותר משלושים שנה. אין כמוני ושכמותי כדי להעיד על התמורות המדהימות שחלו בתחום הזה בעשור האחרון, מבחינת הדרישות של הלקוחות, מבחינת רמת ההפקה של האירוע, מבחינת האמצעים הטכנולוגיים, וכמובן מבחינת רמתם של האתרים שהם נערכת כל החגיגה הזו – ובהם, כמובן, גני אירועים.
לפני שנים רבות, לפני שפרצו גני אירועים לחיינו, היינו מוזמנים בעיקר לאולמות סגורים. זה מה שהיה. היינו באים שעה קלה לפני האירוע, תופסים את החתן והכלה (במקרה של חתונה), או את חתן בר המצווה, או את הרך הנולד (במקרה של ברית), או את הקשיש בן השמונים (במקרה של מסיבת גבורות) – מצמיד אותם לשאר בני המשפחה, ומצלם. אחר כך מצמיד אותם לחברים – ומתעד. אחר כך מצמיד אותם לשכנים – ומנציח. כך הייתי צבור עד סוף האירוע עשרות תמונות קבוצתיות, על פי קריטריונים של ייחוס משפחתי, מוצא חברתי ולימודי, מוצא עדתי (כל יוצאי לודג', למשל ב-frame אחד...) וכולי. תמונות אמנותיות, קלוז אפים מחמיאים, פוזות של חתני השמחה מול המצלמה על רקע השקיעה? הס מלהזכיר.
בעשור האחרון, על רקע ההתפתחות הטכנולוגית – מצלמות סטילס דיגיטליות ואלבומים דיגיטליים, מסרטות וידיאו דיגיטליות וקליפים תזזיתיים, ובעקבות הסטנדרטים הגבוהים שנקבעו בשטח. מי שהתארח באירוע מסוים באחד מאותם גני אירועים בשרון, למשל, ואחר כך צפה בקליפ המדהים ובאלבום הדיגיטלי המרהיב שהנציחו את האירוע – לא יכול להרשות לעצמו להזמין מקום בגן אירועים צנוע יותר, ולא יכול לוותר על הפקת מוצרי לוואי (קליפ ואלבום) מרשימים יותר. החבר'ה שלי הזמינו אותי לאחד מאותם גני אירועים בשרון, שמיטב הסלבריטיז עורכים בהם את שמחותיהם, עם הקייטרינג היוקרתי שהאלפיון העליון מזמין אותו לארוחות שישי שלו – וכל זאת בעלויות אסטרונומיות - אני חייב להחזיר להם מנה אחת אפיים. תרתי משמע... יעלה כמה שיעלה. וככה זה גם בתחום צילומי הסטילס והווידאו בגני אירועים.
סרטי הצילום (וכיום כרטיסי הזיכרון) שלי וקלטות הווידאו של שותפי לעבודה הנציחו במהלך השנים אירועים מדהימים שהתרחשו בגני אירועים שונים, ובמיוחד בגני אירועים בשרון. כל אחד מהאירועים הללו יכלו כיום להיכנס לכל מהדורת חדשות. פעם הייתה הפרדה מאד ברורה במשדרי החדשות, בין מה שחשוב ומעניין (ביטחון, פוליטיקה, כלכלה) לבין כל מה שהוא אמור להיות רק קוריוז פיקנטי שמתאים לתוכניות סטייל יגאל שילון. כיום השתלט הצהוב על מהדורות החדשות, וכך ניתן לראות במהלכן גם קטעי וידיאו שצולמו על ידי בגני אירועים שונים, והנציחו אנקדוטות "משעשעות" יותר או פחות – כלה ששמלתה נקרעה מתחת לחופה, ולהבדיל חתן ששבר את הכוס ורסיסי הזכוכית חדרו לכף רגלו (ולכן בילה את שארית הערב בחדר המיון), זבוב מעצבן שנחת על האף של הרב ולהבדיל חתול אשפתות שטיפס על עוגת החתונה מרובת הקומות ומוטט אותה כליל... את כל הדברים הללו צילמתי במו ידיי, אבל מעולם לא עלה בדעתי להעביר אותם לרשות הרבים (לתוכנית טלוויזיה או למהדורת חדשות, אפילו לא העליתי את זה על דל שפתיי ולא ביקשתי רשות מבעלי השמחה
לצערי, רק שלוש פעמים במהלך עשרות שנותיי בגני אירועים בשרון, נאלצתי למסור את סרטי הצילום וקלטות הווידאו שלי לחוקרי המשטרה דווקא: בפעם הראשונה, כשבמהלך האירוע נגנבה הכספת עם הצ'קים, בפעם השנייה, כשבמהלך האירוע התלקח ריב בין הצדדים ובחילופי המהלומות נדקר אחד האורחים, ובפעם השלישית והדרמטית ביותר – כשמטוס קל התרסק על המדשאה של אחד מאותם גני אירועים יוקרתיים, מטרים ספורים מהחופה, ממש במהלך הטקס.
אין לי ספק, שאם כל האירועים הללו היו מתרחשים כיום, הם היו פותחים מהדורות חדשות, לא?
אביב יועצים
המפתח שלך להצלחה!
קידום בגוגל
ייעוץ שיווקי
